ד"ר אפרת קידר
ד"ר אפרת קידר היא הזוכה בפרס אספנט-ישראל על המאמר המצטיין לחוקרת צעירה לשנת 2025, על מחקרה פורץ הדרך בנושא תעסוקת אנשים עם מוגבלות נפשית במוסדות פסיכיאטריים בישראל. המאמר מתבסס על עבודת הדוקטורט של ד"ר קידר, שנכתבה בהנחיית פרופ' ג'וני גל ופרופ' רוני הולר בבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה העברית.
מנימוקי הועדה:
באמצעות מתודולוגיה ייחודית המשלבת ראיונות עומק, מסמכים ארכיוניים וכתבים אישיים של מטופלים, המאמר מאיר באור חדש את הקשרים המורכבים בין מדיניות חברתית לבין זכויות האדם של אנשים עם מוגבלות נפשית, תוך חשיפת המתח בין מטרות שיקומיות לשיקולים כלכליים של מוסדות בריאות הנפש.
תרומתו של המאמר לספרות המדיניות החברתית בישראל היא ייחודית. מעבר לכך שהוא מספק מבט היסטורי מעמיק על מדיניות בריאות הנפש, הוא גם מחדש בהבנת הקשרים שבין מדיניות פורמאלית ולא-פורמאלית להשלכותיה המעשיות, החברתיות והאתיות. המאמר מעלה תובנות רלוונטיות לעיצוב מדיניות עכשווית בנושא של שילוב אנשים עם מוגבלות בתעסוקה, ובנוסף מציע מודל מחקרי ייחודי המשלב בין ניתוח היסטורי לבין חוויות אישיות של מטופלים.
Keidar E. The psychiatric work villages in Israel: a micro working community. History of Psychiatry. 2023;34(4):383-396. doi:10.1177/0957154X231193078
אותות הוקרה
בכל שנה, מוענקים מטעם אספנט ישראל אותות הוקרה למחקר בתחום המדיניות החברתית ולקידום המדיניות החברתית. מטרת האותות לציין תרומה מיוחדת של אישיות לקידום המחקר במדיניות החברתית בישראל באמצעות מעורבות עקבית ותרומה לעיצוב ו/או השפעה על המדיניות החברתית בישראל.
ועדת השיפוט הנוכחית: פרופ' ליהיא להט, ד"ר נועם תרשיש, ד"ר נטע אחדות בר-שדה, ד"ר ליה לוין.
פרופ' חיה שטייר
חיה הינה סוציולוגית, פרופסור אמריטה וחוקרת בתחום לימודי עבודה באוניברסיטת תל אביב. היא מתמחה בתחומים עבודה ומשפחה, עבודת נשים, עוני, רווחה ואי-שוויון חברתי. פרופ' שטייר כיהנה כראשת החוג ללימודי עבודה באוניברסיטת תל -אביב, הייתה לראשת המכון למחקר חברתי, ראשת התוכנית בתחום הרווחה החברתית במרכז טאוב, עורכת כתב העת סוציולוגיה ישראלית וחברת מערכת בכתבי עת מובילים בארץ ובעולם.
מנימוקי הועדה:
פרופ' חיה שטייר הובילה מחקרים מעמיקים ופורצי דרך, ותרמת להבנה ולפיתוח מדיניות חברתית אשר נוגעת באופן ישיר ומשמעותי לרווחתם של יחידים, משפחות וקהילות. מחקריה, אשר התפרסמו בכתבי עת מובילים בארץ ובעולם, נותנים ביטוי למצוינות מחקרית ופתחו אופקים חדשים בתחומים של מדיניות רווחה, דפוסי עוני ואי שוויון בשוק העבודה ובתוך המשפחה.
סקירה של תחומי מחקר מרכזיים בהם עסקה לאורך השנים מדגישה את תרומתה המשמעותית לתחום המדיניות החברתית. בתחום הרווחה ואי-השוויון, פרסמה מחקרים בעלי השפעה, אשר בחנו את הקשר בין משטרי רווחה ומדיניות משפחה לבין אי-שוויון חברתי. בין עבודות אלו, בולט מחקר חלוצי אשר הציע מסגרת תיאורטית חדשנית להבנת השפעתם של משטרי רווחה על תעסוקת אימהות, ופורסם בכתב העת היוקרתי American Journal of Sociology. בתחום העוני, מחקריה תרמו תרומה ייחודית באמצעות בחינת ההשפעות ארוכות הטווח של עוני. מחקרים אלו, אשר התמקדו באי-שוויון לאורך מסלול החיים, תרמו למיפוי ולהבנת ההבדלים בין קבוצות אוכלוסייה שונות הנמצאות בסיכון כלכלי-חברתי. מחקרים אלו, אשר שילבו מתודולוגיות מחקר חדשניות עם גישה השוואתית, זכו להכרה בינלאומית וקידמו שיתופי פעולה מחקריים בינלאומיים.
תחת הדרכתה של חיה צמח דור שלם של חוקרות, יותר ממאה תלמידות מחקר, אשר ממשיכות את מורשתה. הן ממשיכות לקדם את תחום המדיניות החברתית מתוך השראה מדרך עבודתה וממחויבותה למצוינות ולתיקון חברתי.
פרופ' אורית נוטמן-שוורץ
אורית הינה עובדת סוציאלית, פרופ' אמריטה בבית הספר לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית ספיר, אותה יסדה ועמדה בראשו שנים ארוכות. אורית כיהנה כיו"ר המועצה לעבודה סוציאלית ופעלה בזירה הבין-לאומית כנציגת ישראל בדירקטוריון של הארגון הבין-לאומי של בתי הספר לעבודה סוציאלית (IASSW).
מנימוקי הועדה:
פרופ' אורית נוטמן - שוורץ פעלה רבות ותרמה תרומה מכרעת לפיתוח ידע אקדמי ומעשי בתחום המדיניות החברתית, בארץ ובעולם בכלל ובתחומי הטראומה והחוסן בפרט. לאורך השנים השפיעה על מקצוע העבודה הסוציאלית ועל מדיניות חברתית ברבדים עמוקים ורבים גם במחקר, גם בחינוך לעבודה סוציאלית, וגם בעיצוב מדיניות חברתית, ברמה המקומית והבינלאומית.
בתחומי המחקר עסקה אורית בנושאים מגוונים לאורך השנים, אשר מהבולטים בהם הוא תחום הטראומה והחוסן. היא הובילה מאמצים פורצי דרך להבנת הדרכים להתמודדות עם טראומה וחיזוק חוסן בקרב אוכלוסיות במלחמה וטרור, אובדן ושכול ומצבי חיים משתנים. בעקבות עשייתה הפכה למומחית עולמית ושם דבר בתחום החוסן והטראומה בארץ ובעולם. פרופ' נוטמן - שוורץ פיתחה את ההמשגה של "מציאות טראומתית משותפת"- מושג אשר השתרש כמושג יסוד בקרב מטפלים בחירום. בנוסף הפכה לדמות מרכזית ויועצת למקבלי החלטות בדרגים השונים בנושא. לאורך השנים, יצרה קשר הדוק בין עשייתה האקדמית לתרומה ממשית לעולם והתווית דרכים המאפשרות להתמודד עם הטראומה ולהבנות חוסן.
לאורך השנים הביאה לזירת המדיניות קול צלול ועקבי בעד ראיית מאקרו של מדיניות חברתית, ופעלה לקידום ושינויי מדיניות במצבים בעלי חשיבות חברתית עצומה.